נגב תעשייתי

למה וכמה

ברוב המקרים, כשמדברים על עיצוב הבית, הכוונה היא, בין היתר, להסתרה של אותם חלקים שבעבר נהוג היה להסתיר – הצנרת, תעלות המיזוג, שכבת הבטון של הקירות, עמודי מבנה, חוטים וכל מה שקשור לשלד של הבית. בלוק התעשייתי דווקא חוגגים את כל אלה בגאווה והופכים אותם לכוכבים של הבית – ויש הרבה אנשים שמוצאים תחושה משחררת של חופש בבחירה בסגנון הזה ובאימוץ של חוסר השלמות – הקירות נשארים חשופים ללא שכבת צבע (או שהם נצבעים בצבע שמדמה בטון), הרצפה לא מכוסות בפרקט או פורצלן, תעלות האוויר נותרות בעודן וכך גם גופי התאורה (בניגוד ללוקים אחרים, שבהם לרוב לא רואים עודף של חוטים וחיווטים). בהמשך התפתחו גם רהיטים שעוצבו בהשראת הלוק התעשייתי – שולחנות שהרגליים שלהם עשויים מעמודי מתכת ושידות שהן בחלקן מדפי עץ וחלקן שלדים מברזל – הכל נותן תחושה של בית "נא", לא מגומר, לא מפונש – ובשילוב נכון עם פריטים נוספים דווקא יכול לשדר יוקרה ביתית נעימה. הרבה רהיטים בגאומטריה בסיסית ופשוט, והיום כבר נהוג לשלב צבעים בהירים כמו ורוד על הרקע התעשייתי המחוספס ויחד עם האקססוריז המתאימים – מתקבל מראה מרגיע ונינוח, שיש לו גם שיק אורבני טרנדי, ולא דווקא תחושה מנוכרת כפי שניתן היה אולי לצפות.